אז ביום ראשון שעבר, התארגנו קבוצת ישראלים במיני-ואן למערב מונגוליה. לפני שבת דיברנו על בערך חמישה ישראלים, ואיכשהו במהלך השבת המספר תפח לעשרה. יצאנו ביום ראשון אחרי הצהריים, דחסנו לרכב עוד שתי מונגולים שייצא לנו יותר זול ויצאנו לדרך. זה יצא קצת יותר יקר מנסיעה רגילה כי היינו רק 12 ברכב שמיועד ל-9, במקום 15 אנשים שהמונגולים בד"כ דוחסים- ככה ששילמנו את ההפרש בין עשרה אנשים, אבל היה הרבה יותר נח. במהלך הדרך היו כמה ויכוחים לגבי כמה מתי נשלם את הכסף, ובשלב מסוים הנהג כמעט השאיר אותנו באמצע שום מקום ונסע. רק כמעט! זה מה שקורה במדינות שאין בהם תחבורה ציבורית. או לפחות כבישים... הגענו לאולאן-גום ביום שלישי בלילה- או בעצם, בביעי לפנות בוקר, פתחנו שקשי"ם והלכנו לישון. למחרת בבוקר קמנו והתפצלנו. שני אנשים, אליאס (אליסף) ובלה (קיצור של השם משפחה שלו שאותו אני
... read more