הרים שרואים מכאן לא רואים משם
Advertisement
Published: July 12th 2005
אנדים אינקות ואלפקות, הגענו לקוסקו
יום רביעי 29/6
היום עשינו יום עתיקות על סוסים קרוב לקוסקו
יום חמישי 30/6
העמק הנסתר עוד יום עתיקות יפה ששעמם את מירי
האזנגטה
יום שישי 1/7
יום לא מעניין, רק נסיעות מפחידות באוטובוס
הגענו בחמש בצהריים להוסטל, בואו נאמר חדר חלול עם מיטות לעשרה אנשים
פשוט אנחנו לא רגילים לישון במקומות המוניים
גרנו ביחד עם משפחה ענייה מאוד שמכינה פופקורן כל היום
וגם תה
יום שבת 2/7
היום לשם שינוי יש אקשן
היה מפגש מרתק עם הסוסים או הפרדות
ארזנו את התיקים והתחלנו ללכת ולרכב
הנופים היו מאלפים בדרך פוגשים מקומיים שרוצים קצת כסף או אוכל, כנראה אנחנו דומים לבנקומטים
היום היה יום קצר בשתיים בצהריים הגענו ליעד
הרבה שעות מתות לשרוף עד מחר ואין שום צמחייה שאפשר לשרוף לקומזיץ
אין שום דבר שאפשר לעשות
כלום כמו כן בכל מקום שעצרנו לאכול בסוף העולם הגיעו תוך חמש דקות משום מקום כלב וילד
כנראה הם גדלים שם במקום הצמחייה
הלילה הזה היה הדבר הכי קפוא שחווינו בחיינו
אנחנו בטוחים שבאנטארטיקה יותר חמים מפה
אפילו החמרים המקומיים לא ישנו בלילה מהקור
סוס' alt='מצוננת פסגות על סוס' style='width:225px;height:300px;' id='img-56736'>
מצוננת פסגות על סוס
יום ראשון 3/7
בבוקר לאחר שלא ישנו כל הלילה מהקור נהייה ממש חם איך שיצאה השמש
כל המים על הקרקע היו קפואים וגם האוהל והזקן של אוהד
?אמרנו כבר שהיה קר
היום גילינו שהסוס המיועד של אוהד שלא נוצל אתמול כולל מאפיינים השונים מכל הסוסים האחרים
הוא דוהר
אבל לא רק
הוא גם לא עוצר
לקראת הערב הגענו למחוז חפצינו הוסטל נוסף
טוב הוא הרבה יותר גרוע מהקודם
הפעם זה עליית גג ללא מיטות
שכחנו להזכיר שכל הדלתות שלהם מתאימות להוביטים בלבד
...כמה מכות בראש חטפנו
אבל הפינוק האמיתי - מעינות חמים
היה ממש נחמד וחמים
גם הלילה היה חמים הרבה יותר למרות שישנו במקום שניראה יותר כמו אורווה של סוסים
יום שני 4/7
יום אחרון של הטרק יוצא לדרך
תוך כדי ההליכה נפרדנו מהסוסים, הגענו להוסטל הראשון בצהרי היום ואחרי אבוקדו מרענן נאלצנו להמתין עד שש בערב להתחיל לנסוע לקוסקו חזרה
סוף קור טוב לאזנגטה
יום
מירי ונהר הקויילאבאמבה
טרק המאצו פיצו
קוסקו
8/7 שלישי 5/7
יום חופש לא מעניין
יום רביעי 6/7
היום יום מופלא
הלכנו לעשות מצנחי רחיפה
מדריכים מקצועיים בטרוף, כל אחד איזה 20 שנה
נוף מדהים של העמק הקדוש
והרגשה מופלאה ממש כמו ציפור
אפילו לא היה מפחיד מירי התחילה בטיפוס מטורף כאשר היא טיפסה לגובה של כקילומטר מעל נקודת ההתחלה
ואז המדריך שאל אותה אם היא רוצה להגיע לעננים, הוא מאוד התאכזב מתשובתה ש- לאאאאא, אני רוצה למטה
בסופו של דבר אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים ומירי הגיעה הכי גבוה מכולם
אבל גם אוהד נהנה מחצי שעה איכותית של גלישה כציפור
חוויה לחיים
מאצו פיצו
יום חמישי 7/7
היום יצאנו לטרק מיוחד במינו של ארבעה ימים למאצו פיצו
לקחנו אוטובוס מקוסקו לכיוון סנטה מריה וירדנו ממנו עם אופניים ומדריך כעשרים קלומטרים לפני סנטה מריה
כל הנוף השתנה לנו פתאום והרגשנו שאנחנו בתוך גונגל
נסענו בכיוון כללי ירידה כאשר מדי פעם מתקנים איזה פנצר, הנופים מאלפים וכל כך שונים ממה שהתרגלנו עד עכשיו אחרי חמש שעות רכיבה אינטנסיבית הגענו לסנטה מריה
יום שישי 8/7
היום השקמה בחמש והסיבה טובה, מצפה לנו הליכה ארוכה ומפרכת עד סנטה טרסה
ההליכה היתה מאוד מיוחדת כאשר הלכנו מקטע של כשעתיים בדרך
העמק הנעלם
מבט ממעוף הציפור
קוסקו
30/6 אינקה מפחידה צרה ועל תהום, אני עם הפחד גבהים שלי לא כל כך הסתדרתי עם איזה קטע קטן מעצבן שצריך בגובה 400 מטר על תהום למקם את הרגליים על כמה שוונצינואים שיוצאים מההר ולנסות לתפוס כמה עשבים קטנים על ההר אבל הצלחתי לעבור את זה בהצלחה
רוב ההליכה היתה בשבילים צרים בתוך כמעט גונגל עבות
ראינו מלא צמחייה - אבוקדו, בננות, תפוזים, קוקה, ועוד הרבה אחרים שאני לא זוכר
טיפסנו על כמה גשרים רעועים ואיזה רכבל ידני לא כל כך ברור ואפילו בסוף היום זכינו למעינות חמים שלא היום מספיק חמים לטעמינו
,בסוף היום הגענו לסנטה טרסה שממוקמת כמאה מטר מעל הנהר
, כאשר לפי הסבר שקיבלנו מהמדריך המצויין שהיה איתנו בשם אריק
- העירה סנטה טרסה האמיתית שהיתה ממוקמת צמוד לנהר נהרסה לגמרי ב
1998
בגלל רעידת אדמה
יום שבת 9/7
היום השקמה מוקדמת, סתם בגלל שמתחשק למדריך
מירי לקחה טרמפ להידרואלקטריקה ואני הלכתי ברגל עם המדריך כשעתיים הליכה
הגענו ביחד בגלל שההסעה של מירי חיכתה שעה וחצי לפני שיצאה
מההידרואלקטריקה לקחנו ביחד רכבת לאגוואס קליינטס לייד המאצו פיצו
התכוננו למחר היום הגדול
יום ראשון 10/7
היום היינו אמורים לקום לפני ארבע בבוקר אבל קרתה תקלה והעירו אותנו בארבע ועשרים
התארגנו
מהר, השארנו את המוצילה הגדולה במלון ויצאנו בחשיכה לכיוון המאצו פיצו
אמרו לנו שהליכה איטית זה שעתיים עלייה עד למעלה
התחלנו ללכת עם פנסים לאט וטיפסנו
וטיפסנו
באיזה שהוא שלב זנחנו את הפנסים לטובת אור היום
ואחרי שעה ועשר דקות, כשמירי חשבה שנשאר עוד חצי, הגענו לכניסה למאצו פיצו
עשינו זאת מירי אפילו אמרה שזה היה ממש קל
התרשמות ראשונית - מדהים
לקחנו הדרכה מקצועית , מדריך בשם רובן שהסביר מאוד יפה על גילוי המקום, פרטים תכניים וקצת על תרבות האינקה או יותר נכון ה- קצ'ואה מכיוון שהאינקה זה רק המלך
אחרי שעתיים של הדרכה טיפסנו על האף של הפרצוף, עוד ארבעים דקות טיפוס, מדרגות תלולות בטרוף, לוקה אינקה, נוף מדהים
אחכ הלכנו לנקודת התמונה המפורסמת וצילמנו אחת שלנו, או יותר נכון עשר
וזהו, סוף למאצו פיצו
הירידה חזרה היתה יותר קשה מהעלייה , הרגלים כאבו וזה לקח אותו פרק זמן, שעה ועשר דקות בשבילנו
זהו, חוזרים לקוסקו, ברכבת של איזה 32 דולר
יום שני 11/7
יום חופש באינטרנט
יום שלישי 12/7
זהו, סוף לקוסקו, היום נוסעים לאריקיפה - כמובן אם לא יהיו שביתות
Advertisement
Tot: 0.148s; Tpl: 0.018s; cc: 12; qc: 62; dbt: 0.0542s; 1; m:domysql w:travelblog (10.17.0.13); sld: 1;
; mem: 1.2mb
