"אז למה לא כל יום שבת.."

---

בס"ד

מיד, עם סיום הסרט, התרחש מפגש מחודש שלי עם רעי, חנוך ואלעד, החבר'ה מהדירה במלבורן!
שחברו יחד בניו זילנד לטיול מקוצרר 😊 והספיקו ב- 4 ימים בערך מסלול שלקח לי חמישה שבועות..
היה כייף ומרגש לפגוש אותם מחדש.. ויותר מזה.. מצחיק בטירוף! כמו בימים הטובים.
למחרת, קבענו להפגש בבוקר להתארגנות וקפה שחור!!! סוף... סוף...
ומשם.. לטראק שנקרא "רוב רוי".
הדרך לטראק היתה טראומטית לכמה וכמה כבשים שקיבלו "שעת כושר" מרעי..
"ברכה", זו המכונית של הבנים שנראית כמו רכב פלילי מהשטחים, לא אכזבה ונהייתה רכב שטח אמיתי... ובשלב מסויים אטרקציה בפני עצמה!
שמוליק, שהחליט לצאת לכמה ימים לטראק "אלפיניסטי" הצטרף אלינו רק לתחילת הדרך...
ואז לראשונה, התפצלנו לכמה ימים, ואני המשכתי בטבעיות עם "המשפחה ממייפילד 26".
הרוב רוי לא אכזב בכלל... הדרך אליו היתה ממש יפה.. והטיפוס בו היה משתלם!
המשכנו עוד באותו יום (לילה..) לכרייסצ'רץ' - העיר בה נחתתי כזכור...
כדי להביא את אלעד לשדה התעופה! לילה לבן, מצוקת דלק, "לאטה אחרון", טיסה שהשתבשה, טיסה מחודשת, ארבעה אנשים עייפים ישנים בחנייה.... ח-וויות!
נפרדנו מאלעד שעשה דרכו חזרה לארץ..
נפגשנו מחדש עם מירו, הצלע הרביעית בחבורת הבנים של מייפילד, שגם הוא עמד לסיים את טיולו בניו זילנד ולחזור למלבורן.
וכעת...
משנשארנו רעי, חנוך ואני... כל שנותר לנו הוא.....
לדוג!!!!
פנטזיה
מטורפת על דג,
עטוף בנייר כסף,
שנמשה מהמים בחכתינו הלכה והתגבשה..
חכה נקנתה!
קרס.. משקולת.. מצוף.. פתיון!
עכשיו נשאר רק להעלות דג בחכתינו...
הדגים אינם, והתקווה ישנה, הדגים אינם, המיקום הלך והשתנה, רגע אחד אגם, רגע אחר נחל, אולי בכלל הם מתחת לגשר?! הדגים אינם, הסבלנות פוקעת...
מה?! לא נאכל דג בשבת?!
אז "דגנו" ב-20$ דג סלומון טרי,
שהיתה בו ברכה לתבשיל שבת מעולה!
את השבת ערכנו ליד אגם מבודד כמעט, זכיתי לשמור אותה כמו בימים ההם במייפילד, ולא מעט זכרונות התעוררו בה על אותם ימים!
בצאת השבת, שמנו פעמינו חזרה לוואנאקה לפגוש את שמוליק.

---