סין - אפילוג


Advertisement
China's flag
Asia » China » Shanghai
April 25th 2006
Published: May 10th 2006
Edit Blog Post

הי,
לכבוד סיום הטיול ולכבוד חזרתי לארץ אני אכתוב בעברית. מקווה שיכולת ההתבטאות שלי תהיה לפחות כמו זו באנגלית.
להלן סיכום רשמים, מסקנות ותובנות אליהן הגעתי לאחר כמעט 3 חודשים בסין, בחלקן יתכן ואחזור על נושאים שכתבתי בעבר:
1. "תה ואורז יש בסין ולנו יש קדחת".
בעוד שלנו כבר מזמן אין קדחת, בסין התה והאורז עדיין רווחים.
אחד המנהגים היפים בסין הוא שבתחילת כל ארוחה מגישים תה. לפעמים זה רק מים חמים אבל גם
נחמד. חינם אז חייבים לשתות. ארוחה טיפוסית בסין מורכבת ממספר מנות מוקפצות הכוללות סוגי
בשר שונים ומיני ירקות. כל סועד מקבל מנת אורז אישית וכל הסועדים חולקים ביניהם את המנות
העקריות. לצערי, רק כאשר סעדתי עם חבר'ה דוברי סינית (וזה לא קרה הרבה) , זכיתי להנות
מהמגוון העשיר הזה מכיוון שברוב המקומות ובמיוחד באזורים נידחים ומרוחקים, אין תפריט
באנגלית ואני עדיין לא יודעת לקרוא סינית (וכנראה שגם לעולם לא אדע). מה גם שהמסעדות
המעטות שכן יש תפריט באנגלית הן בד"כ יותר יקרות. כך שבד"כ נאלצתי להסתפק במאכלים
הפשוטים יותר: אורז מטוגן, אטריות מטוגנות או כיסנים (דמפלינגס). גם טעים. אין כמו הכיסנים.
זוכים ובגדול. גם אם יש תפריט באנגלית, הוא די משעשע וממילא קשה הרבה פעמים להבין למה
התכוון המשורר ועל כך בסעיף הבא.
ואנקדוטה לסיום סעיף זה, ביום חזרתי לארץ, פתחתי את דלת המקרר בבית אחותי בשוהם כדי
לראות מה בישלה. עיני חשכו: סיר מלא אורז. איזה חוסר רגישות, לאחר כ-7 חודשים עתירי אורז
(כמובן שלא רק בסין האורז שולט אלא גם בכל מדינות האזור), אין מצב שאגע בגרגרים הלבנים
הללו לפחות בחודש הקרוב.
2. chinglish
התרגומים לאנגלית מאד משעשעים. מעבר לשגיאות כתיב שכמעט תמיד ישנן, התרגום
עצמו, בהרבה מקרים, לא ברור ומדובר כמעט בכל מקום, גם במקומות רשמיים כמו מוזיאונים.
לדוגמא, מסעדה בביג'ינג בה היו מנות כגון: fish resembles aubergine ,
מה זה לעזאזל?
הזמנו את המנה. לא דג ולא חציל אבל טעים מאד אז זה לא ממש משנה.
3. אנגלית.
אומרים שהסינים משתפרים בנושא. זו הפעם הראשונה שלי בסין אז אין לי למה להשוות אבל
לפי מספר המורים לאנגלית שפגשתי לפחות רצון יש והרבה. מסתבר שאפילו כבר בגן הילדים, בגיל
שנתיים, מתחילים ללמוד לדבר אנגלית. כמעט כמו שפת אם. בערים הגדולות במזרח, כמו שנחאי
ובייג'ינג, יותר קל. צעירים בד"כ יודעים לפחות קצת אנגלית. לנהל איתם שיחה יותר רצינית זה כבר
יותר קשה. אז איך מסתדרים? ראו סעיף 4.
4. ולעומת זאת, סינית שפה קשה.
באמת שניסיתי אבל מעבר למילים הבסיסיות, היתה לי הצלחה מעטה. וגם כל נושא האינטונציות לא
מקל על העניין. אז, במקום, יש תנועות ידיים, מילון, עט, נייר ומחשבון. אין ברירה ומסתדרים. פשוט
לוקח יותר זמן וצריך סבלנות.
5. יש המון המון סינים.
1.4 מיליארד זהו מספר עצום. לא ספרתי אבל זהו הנתון הרשמי. וסין היא ענקית - השלישית בגודלה
בעולם אז 1.4 מיליארד יכולים להיבלע בה. המזרח יותר צפוף מהמערב ולכן את הריכוז הגדול ביותר
של סינים ראיתי בשנחאי במרכזי הקניות. וכן, הם גם מאד תאבי קניות. שנחאי היא עיר מודרנית
ומערבית ויש בה המון חנויות יוקרה ומרכזי קניות ענקיים ונוצצים עם כל המותגים המערביים שנראה
שאינם יכולים להכיל את כל הקונים. והמחירים - לא זול בכלל למעט תעשיית הזיופים המשגשגת ועל
כך בסעיף הבא.
קיימת גם תיירות מקומית עניפה. כל אתר תיירות מפוצץ בתיירים. ושוב, בעיקר סינים. הם בד"כ
מטיילים בקבוצות מאורגנות, חבושים בכובע מצחייה תואם ופוסעים בצייתנות אחר המדריכה עם
הדגל. גם באתרי התיירות הם קונים וקונים וקונים.
6. תעשיית הזיופים.
הצרכנים המערביים, שמספרם בטל בשישים לעומת אלו הסינים, מתרכזים בעיקר בשווקי המותגים
המזויפים: CK, North Face, Ray Ban וכו'. מי יכול לעמוד בפיתוי?
בביג'ינג ובשנחאי קיימים מס' שווקים ענקיים למותגים שהם מזוייפים או יצאו מהדלת האחורית של
המפעל. לפחות מעיל הסקי ספיידר שקניתי לאחיינית שלי נראה באיכות מאד גבוהה. מעבר לבגדים,
נעליים, סרטי די.וי.די וכו' מסתבר שבשוק מסתובבים שטרות כסף מזוייפים. במשך כמה ימים ניסיתי
להיפטר משטר של 50 יואן (כ- 25 ₪) שאף אחד לא חשק בו עד שלבסוף הצלחתי
7. תנופת בנייה.
בונים ובונים ובונים. בכל מקום ומכל וכל. כבישים, מחלפים, בניינים, סכרים. הורסים
שכונות ישנות ומקימים חדשות במקומן. בשום מקום אחר בעולם לא ראיתי תנופת בנייה שכזאת. אין
ספק שסין מתפתחת בקצב מהיר ביותר וגם בשל האולימפיאדה המתקרבת.
8. החור במכנסיים.
זוהי תעלומה שעדיין לא הצלחתי לפתור. לכל ילד סיני עד גיל מסויים יש חור במכנסיים לשם עשיית
הצרכים. הם לא משתמשים בחיתולים. זה פשוט מאיץ ומקל על תהליך הורדת המכנסיים. אבל, עדיין
לא הבנתי איך זה עובד בדיוק. איך ההורה מספיק לקחת את הילד לפני שזה מתחיל במעשיו. כנראה
שזה לא תמיד מצליח. ומה הפתרון בלילה?
9. מספרות.
בשל גילי המופלג, אני נאלצת לצבוע את שערי פעם בחודש. מכל הארצות במזרח, בסין
המספרות המשובחות ביותר שם קיבלתי את השרות הטוב ביותר. אח, איזה שרות. פשוט תענוג. לפני
כל טיפול כמובן שנאלצתי לעמוד על המקח כיוון שהם נקבו במחיר לא הגיוני, אבל זהו כנראה חלק
הכרחי בתתהליך. אני כל הזמן תרגמתי לרופיות הודיות (אגב, לא רק במספרות) כדי לקבל מושג על
המחיר. כמובן שבהודו הכל יותר זול (חוץ מהאינטרנט). בסוף הסתנכרנתי על המחיר והתענוג החל.
הסינים, בנות ובנים כאחד, מאד מקפידים על טיפוח שערם ולכן יש המון מספרות. למרות גילם הצעיר
של העובדים, ידיעת האנגלית שלהם שואפת לאפס ולכן גם כאן, בקשת השרות והמו"מ התנהלו ע"י
תנועות ידיים ומחשבון. כמובן שאין מה לדבר על שיחות ברומו של עולם או סתם רכילות. והאמת,
עדיף כך מאשר להקשיב לפטפוטי הביצים של הספרית שלי בארץ ולנסות להראות התעניינות.


Advertisement



10th May 2006

יופי של קטע
אחלה קטע שר !! כתוב יפה ומשעשע. נהניתי. איפה התמונות?
10th May 2006

תגובה
יופי של סיכום, מאוד נוח שזה בעברית. אני חייבת לציין שאת שולטת בעברית כמעט כמו באנגלית. בגלל נוחיות הקריאה (אני משערת שכנ"ל לגביך לגבי הכתיבה), אני מציעה שתוסיפי עוד כמה אפיזודות/אנקדוטות/קוריוזים שספרת לנו בע"פ, או שכתבת באנגלית... חזקי, עלי והצליחי, ואל תשכחי "יש לנו עולם נהדר!"

Tot: 0.804s; Tpl: 0.045s; cc: 19; qc: 83; dbt: 0.0424s; 1; m:saturn w:www (104.131.125.221); sld: 2; ; mem: 1.4mb