שלום לכולם!
התגעגעתם? גם אנחנו!!!!!! חזרנו מטיול של 5 ימים, אך לפני שאני אספר עליו, רציתי לספר על חוויה קטנה שהיתה לנו בלהפאז. ביום שישי שעבר דימה יצא לרחובות להפאז לסידורים וחזר עם חדשות. חבדנ"יק תפס אותו בדרך וניסה לשדל לשים תפילין, דימה סירב אך הבטיח להגיע לקבלת שבת בבית חב"ד. וכך מצאנו את עצמנו ביום שישי בערב יושבים, יושבים צמוד צמוד על יד שולחנות ארוכים בבית חב"ד בלהפאז , עם עוד כ 70 ישראלים. היה אוכל, היו שירים, אנשים אפילו חלקו חוויות. סה"כ זה היה מאד יוצא דופן וכיף. היה נחמד להרגיש קצת את הבית.
אז חזרנו מהטיול שהתחיל בלהפאז ונגמר ברורהנבאקה (העיר שאנחנו כרגע נמצאים בה). יומיים ראשונים היינו על אופני הרים, ואנחנו סוף סוף מבינים מה זה. בערך חצי יום התגלגלתי למטה, על אבנים וחצץ ושליטה מאד מועטה על האופניים. דפקתי את התחת והידיים מיליון פעם בערך, וביום השני כבר לא יכולתי לראות את האופניים. אבל דימה יצא גיבור! למרות הכאבים והמאמץ, הוא עמד בגבורה בשני ימי הרכיבה, אפילו שביום הראשון הוא בקושי אכל - וזה מוזר למי שמכיר את דימה - ובערב נשכב במיטה ב 20:00 כשהוא קודח! הגוף שלו פשוט רתח, מה שמעט הדאיג אותי כי היינו באמצע שום מקום.
אבל בבוקר הוא קם כמו חדש. ב 3 ימים הבאים ישנו באוהלים בגונגל ועל חוף הנהר ששטנו בו - נהר הבני. זה כבר היה ממש רגוע - שטנו בסירה, מדי פעם עצרנו ונכנסנו לטיולים בגונגל האמזונס, התלהבנו מכל מיני עצים, ולצערנו לא ראינו שום חיות, אבל כן נעקצנו על ידי חרקים שונים ומשונים, שזה גם כיף.
מה שכן קרה - זה שמהיום הראשון של הטיול אני ודימה חטפנו בעיות עם הקיבה (רק אנחנו מקבוצה של 7 אנשים). דימה מבקר בשירותים בערך 8 פעם ביום, אני רק 5. בשני הלילות הראשונים, רמת ההוסטלים שישנו בהם, הגיעה לתחתית המדרגה. אני לא אתאר איזה סיוט זה, לסבול מכאבי בטן וללכת כל כך הרבה פעמים לשירותים, בתנאים ששררו שם!!! אפילו היתה לנו הקלה כשהגענו לטבע סוף סוף. אך יחד עם כל זה - עכשיו אנחנו מסתכלים אחורה בחיוך ובטוחים שזה היה אחד הטיולים הטובים.
כרגע אנחנו ברורהנבאקה- עיר פצפונת בצפון בוליביה שממנה יוצאים לטיולים באמזונס. מחר ה 15/5/2012 אנחנו יוצאים לטיול של 3 ימים לפאמפאס, שזה מעין ביצות בצפון בוליביה (ולא רק). רוב הטיול שטים בקנו בנהר, ורואים תנינים, אנאקונדות, דולפינים ורודים , פיראנות ועוד כל מיני חיות.
הבטיחו גם שחייה עם דולפינים ודייג פיראנות. נחזור ב 18/5/2012 ואני מקווה שתוך יומיים נהיה בפרו.
כמה תובנות לגבי בוליביה:
זו המדינה הכי זולה בדרום אמריקה. בצהריים אני ודימון אוכלים שתי מנות, קולה ומיץ ב 25 שקל!!! בערב מנת אוכל ו 5 בירות עולה בסביבות ה100 שקל. אומרים שבבוליביה אין תודעת שרות, אבל כולם ממש נחמדים אלינו. מה שכן השרות לוקח מלא זמן. רמת ההיגיינה פה פשוט מזעזעת!! וזה לא היה מפריע לי אם לא היינו תלויים בשירותים הציבוריים. נראה כאילו יש כאן יותר מטיילים מבוליביאנים. 50%!מ(MISSING)הם זה ישראלים (שומעים עברית בכל פינה), השאר הם ארופאים ואוסטרלים. איכשהוא כל הטיולים שעשינו עד עכשיו, היינו בקבוצה רק עם ארופאים (בטיול לפאמפאס למשל יהיו גרמנים ואוסטרלים). ולסיכום, היא מדהימה ויפה וכיף לטייל בה כל כך. ממליצה לכולם!!!
אוהבים ומתגעגעים! עד הפוסט הבא....
ol
non-member comment
נראה מהמם!!!!!
יואו! איזה כיף!איזה תמונות מהממות!!!!! ואיזה יופי שפתחת בלוג, עכשיו אוכל להזיל ריר על התמונות מהטיול שלכם :) אפילו סיפורי הזוועה על השירותים לא הפחידו אותי ואם עוד לא ניחשת, הפקאצה שכותבת לך תגובה כמו ילדה מתלהבת בת 13 זו אולגה מקווה שאתם נהנים שם עם התנינים :) נשיקות!