אני- אור - וחברי דימון, החלטנו לצאת לטיול שלאחר הצבא, בגיל 28/29.
ב28/4/2012 נחתנו בבבוליביה , לה פאז, לאחר 2 קונקשנים ושעות בלתי נגמרות של טיסה. במשך 3 ימים בלה פאז התרגלנו לגובה של 3660 מטר. ביום השני עשינו טרקטורונים ב - עמק הירח ועמק השמש- שלוש שעות ראשונות עוד היה כיף, שעה רביעית כבר קיללנו את עצמנו וחיכינו כבר שייגמר. איך שאנחנו יודעים להרוס כל דבר טוב - לא עולה על טרקטורון ב 10 השנים הבאות!
ב1/4/2012 - נסענו לסאלאר. מה זה החרא התיירותי הזה???????????? את השלושה ימים אפשר היה לקצר ליום אחד. ביום הראשון נסענו למדבר המלח - הסאלאר, ועשינו את תמונות העומק הבנאליות שיש לכל ישראלי שלישי. ביום השני סלעים, לגונה, סלעים, ועוד פעם - סלעים, לגונה, סלעים. כמה סלעים כבר בן אדם יכול לראות??? ביום השלישי עוד קצת סלעים, והגענו למעיינות חמים. באמצע המדבר התפשטנו בקור מטורף, לבשנו ביקיני ונכנסנו למים. חוויה מטורפת - ממש כיף!!! עוד כמה דקות והיינו יוצאים עם דלקת ריאות.
ישנו במקומות שאלוהים עצמו שכח שהוא ברא. שלושה ימים בלי מקלחת או שירותים נורמליים לנחמה - אבל מה, היה סבבה, הכל חלק מהטיול!
בקבוצה שלנו היו עוד זוג ארגנטינאים
ושתי ברזילאיות- כולם ביחד ידעו עשר מילים באנגלית. שלושה ימים ניהלנו שיחות בספרדית, מצאתי את עצמי אומרת דברים די הזויים - "שמעתי שיש מים חמים בנפאל" או "צריך טיפ בנהג" ועוד כל מיני שטויות.באחד הלילות ישנו בחדר אחד עם שש מיטות. כל הלילה הבחור הרגנטינאי ואישתו נחרו בטירוף! ולא מספיק זה, לקראת הבוקר, הבחור מתחיל לצעוק מתוך שינה! בשלב הזה כבר התפוצצתי מצחוק. סך הכל אבל, חברה ממש נחמדים ומאד נהנינו איתם.
כולם אגב, כולל דימה, נהנו מאד מהטיול עצמו, כנראה שרק אני צינית מדי.... בכל מקרה, היום יוצאים לטיול יותר רציני - חמישה ימים של אופניים ,קנו והליכה בגונגל.
עד הפוסט הבא!!
